פסק-דין בתיק ת"א 744-09

מדובר בתביעה לתשלום חובות ארנונה, אגרת ביוב, אגרת מים ואגרת שמירה.

בכתב תביעתה המתוקן, שהוגש ביום 29.1.06, ציינה התובעת, בין היתר, כי הנתבעים החזיקו, או מחזיקים, בנכס ברח' נורדאו מי עמי 24/5 באשדוד, הידוע כגוש 2061, חלקה 88 (להלן: " הנכס") וכי הם נותרו חייבים לתובעת, נכון ליום 12.12.04, חוב עבור ארנונה ו/או אגרת ביוב, ו/או אגרת מים, ו/או אגרת שמירה, בסך של 86.056 ש"ח.

בבקשת רשות להגן שהגיש הנתבע 1, אשר הפכה לכתב הגנתו, ציין הנתבע 1, בין היתר, כי מעולם לא שכר את הנכס נשוא כתב התביעה ומעולם לא החזיק בו.

הנתבע 2 ציין בכתב הגנתו, כי לאחר שהתובעת זכתה ביום 9.10.05 בפסק דין כנגד מר מוחמד נעאמנה שהיה רשום כנתבע 2, בטרם הגשת כתב התביעה המתוקן, נוצר מעשה בית דין, שמונע מהתובעת לתבוע גם את הנתבע 2 בכתב התביעה המתוקן, מר יעקב אבו.

כן ציין הנתבע 2, בכתב הגנתו, כי לאחר שהתביעה הוגשה כנגד הנתבע, בתחילת שנת 06', התביעה כולה, או חלקה, כנגד הנתבע התיישנה. בנוסף ציין הנתבע 2,  כי  בין הנתבע לתובעת לא קיימת יריבות, נוכח העובדה שהנישומים הרשומים בספרי התובעת הינם בפועל הנתבע 1 ומר נעאמנה מוחמד, וכי הוא אינו חב בכל חוב ארנונה לתובעת, מכיוון שהודיע לתובעת על המחזיקים בפועל.

במהלך הדיון שבפניי העידו מטעם התובעת, הגברת מננה יוספשוילי, סגנית מנהל מחלקת העסקים בעיריית אשדוד, והגברת אהובה טוקמן, מפקחת במחלקת רישוי עסקים בעיריית אשדוד. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים בעצמם.

לאחר ששמעתי הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, אני קובע כדלקמן:

הנתבע 1

בתצהירה, ציינה הגברת יוספשוילי, נציגת התובעת, כי בתאריך 2.9.96, דווח לתובעת, על כך שביום 27.8.96, נחתם הסכם שכירות בין מר יעקב אבו, בעלי הנכס, לבין הנתבע 1 ומר נעאמנה מוחמד ולפיו שכרו הנתבע 1 ומר נעאמנה את הנכס, החל מיום 1.7.96. לתצהיר האמור צרפה התובעת את הודעתו של עו"ד אורי פיינטוך, מיום 29.8.96.

במהלך חקירתה בדיונים שבפניי, ציינה הגברת יוספשוילי, כי רישום הנתבע 1 כשוכר הנכס נעשה על פי הודעתו של עו"ד פיינטוך (עמ' 13, ש': 26 לפרוט' - בכל מקום בפסק הדין המציין אזכור מפרוטוקול, מופנה הקורא לפרוט' בתיק האלקטרוני). כן ציינה, כי מלבד מכתבו של עו"ד פיינטוך, אין בידי התובעת כל מסמך הקושר את הנתבע 1 לנכס (עמ' 19, ש': 27).

במהלך הדיונים שבפניי, לא צורף לביהמ"ש כל הסכם שכירות, הקושר את הנתבע 1 לנכס, ובנוסף לכך לא נחקר עו"ד פיינטוך על המסמך האמור.

במהלך הדיון מיום 8.2.10, הסכימו ב"כ הצדדים, כי הצדדים יהיו רשאים לשאול את עו"ד פיינטוך שאלות בכתב, וכן הסכימו כי כל צד יהיה רשאי להגיש בקשה מתאימה, אם יגיב עו"ד פיינטוך לשאלות ואם לא. כן הוסכם על הצדדים, כי באם לא תוגש בקשה מתאימה בתוך 45 ימים, יוותרו הצדדים בפועל על מתן התשובות ע"י עו"ד פיינטוך ועל הצגת ההסכם, במידה וקיים הסכם.

לאחר הסכמה זו, שקיבלה תוקף של החלטה, לא הוגשה ע"י איש מן הצדדים כל בקשה לביהמ"ש ומתוך האמור לעיל עולה, כי בפועל לא נחקר עו"ד פיינטוך על מכתבו לעירייה, מיום 29.8.96, שעל בסיסו נרשם הנתבע 1 בספרי העירייה כמחזיק בנכס, ומן הסתם לא הוצג לביהמ"ש כל חוזה השכירות המאזכר את הנתבע 1.

כפי שצוין לעיל, טען הנתבע 1, כי מעולם לא שכר את הנכס מבעליו ובמהלך חקירתו בפניי, חזר על גרסתו זו.

לאור כל  שפורט  לעיל, אני קובע, כי התובעת לא הצליחה להוכיח כל זיקה בין הנתבע 1 לנכס בזמן כלשהו, ולפיכך יש לדחות את התביעה כנגדו.

הנתבע 2

התיישנות

התביעה כנגד הנתבע 2 הוגשה בכתב התביעה המתוקן מיום 29.1.06 ומכאן, שהתובעת תהיה זכאית לתבוע סכומים מן הנתבע 2 שתחילתם מתאריך 29.1.99 בלבד. לאור זאת יתייחס פסק דין זה ככל שהוא נוגע לנתבע 2 לתקופה שמיום 29.1.99 בלבד.

התקופה שבין שנת 97 עד יום 15.7.99